אין כשלון אלא משוב לצמיחה- לשנה החדשה

מהמכאובים למדתי - הגוף שלי הוא המורה הכי נאמן שלי.

(הנחת היסוד השלישית בסדרה שלנו ב־NLP)

במהלך השנה האחרונה הגוף שלי לא ויתר עליי.

חתך עמוק בשוק שדרש תפרים, דלקת קשה בכף היד - שהיא כלי העבודה שלי,

מתיחה של גיד אכילס ועוד מכאובים קטנים שבאו בזה אחר זה.

בהתחלה הרגשתי שאני מתפרקת.

שאלתי את עצמי שוב ושוב: מה קורה פה?

עד שהבנתי - הגוף שלי פשוט הגביר את הווליום כדי שאשמע אותו.

בתקופה הזו, עם כל האינטנסיביות שסביבי, הפסקתי להקשיב לו באמת.

ופתאום, דרך הפציעות, גיליתי שהן לא "כישלונות" של הגוף שלי.

הן היו משוב - קריאה לחזק את הקשר בינינו, לעצור,

להקשיב ולזכור כמה הוא מדהים.

דווקא מתוך הקושי הזה נולדה אחת ההרפיות

האהובות עליי ביותר:"

הרפיית הודיה לגופנו" -

הרפייה שמזמינה אותנו לעצור לרגע, להודות על כל מה שהגוף

מאפשר לנו ולבנות איתו מערכת יחסים חדשה.

אז בפעם הבאה שאתם חווים כאב, עיכוב או פציעה -

אולי שווה לשאול: איזה מסר הגוף שלי מנסה להעביר לי?

כי בסופו של דבר, אין כאן כישלון.

יש רק דרך נוספת להתחבר, ללמוד ולצמוח.