יום הולדת ושבירת תקרת הזכוכית האישית שלי

יום הולדת בשבילי הוא לא רק תאריך על לוח השנה.

זהו רגע לעצור, לנשום, להסתכל אחורה על הדרך - ולשאול לאן אני רוצה להמשיך.

השנה הזו, יותר מכל שנה אחרת מרגישה לי כמו שבירה של תקרת זכוכית.

שנים הרגשתי שאני בונה חלומות בשקט, שומרת אותם בעיקר לעצמי.

מטפלת, יוצרת, חוקרת את העולם הפנימי שלי ושל אחרים -

אבל תמיד קצת מהצד, תמיד מתחת לפני השטח.

והנה, השנה עשיתי משהו גדול בשבילי:

יצרתי את האתר “לנשום אל השקט”

פתחתי עמוד חדש ברשתות ויצאתי החוצה עם הקול שלי.

עבורי זו לא הייתה רק החלטה טכנית או עסקית - זו הייתה פריצה.

שבירה של תקרת זכוכית פנימית שאמרה לי במשך שנים:"מי את שתספרי? מי יקשיב?

ואולי עדיף להישאר מאחורי הקלעים?."

אבל דווקא ברגע שהעזתי, הבנתי כמה חופש יש בלשתף, בלדבר בקול,

בלתת למה שאני עושה מקום אמיתי בעולם.

תובנות מהשנה שחלפה:

• למדתי ששינוי גדול מתחיל בצעד קטן - אפילו רק בלחיצה על “פרסם”.

• הבנתי ששקט פנימי לא אומר להסתתר, אלא לפעמים דווקא להאיר את הקול שלך החוצה.

• ואני בוחרת להזמין לשנה הקרובה עוד יצירה, עוד שיתופים, עוד חיבורים עם אנשים שרוצים למצוא בתוכם את אותו שקט.

לסיום יום הולדת הוא תזכורת -

לכולנו יש את “תקרת הזכוכית” שלנו.

אבל ברגע שאנחנו מאפשרים לעצמנו לנשום עמוק,

להרים את הראש ולבחור אחרת - משהו נפתח.

הקמת האתר והיציאה החוצה הן המתנה הגדולה שנתתי לעצמי השנה.

והן גם מתנה שאני רוצה לחלוק - עם כל מי שמחפש רגע לעצור, להקשיב פנימה ולגלות שהשקט כבר נמצא שם.

מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע הזה, כאן בבלוג ובאתר לנשום אל השקט שבפנים.